פרופ׳ דורון אמסלם
פסיכיאטר ילדים ונוער
אודות פרופ' דורון אמסלם
פרופ’ דורון אמסלם הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, בעל ניסיון קליני ואקדמי רחב בישראל ובארצות הברית. הוא חבר סגל במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק ומשמש כפסיכיאטר ילדים ונוער בכיר (Attending) בבית החולים הפסיכיאטרי המחקרי של מדינת ניו יורק (NYSPI).
השכלה
פרופ’ אמסלם סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפ ואה של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, והשלים את התמחותו בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהצטיינות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בהמשך השלים תת התמחות באוניברסיטת קולומביה ובבית החולים הפסיכיאטרי המחקרי של מדינת ניו יורק, עם התמחות באבחון ובטיפול בהפרעות פוסט־טראומטיות, והוא בעל רישיון רפואי פעיל במדינת ניו יורק.
עבודה קלינית
העבודה הקלינית של פרופ’ אמסלם מתקיימת במספר מסגרות משלימות, וכוללת קליניקה פרטית בניו יורק (Upper West Side) וקליניקה בהרצליה (מכון מנטליקס). לצד עבודתו הקלינית הפרטית, פרופ’ אמסלם משמש כיועץ קליני בבית החולים הפסיכיאטרי של אוניברסיטת קולומביה, ומלווה פסיכיאטרים וצוותים רפואיים הפרושים ברחבי מדינת ניו יורק בהתמודדות עם מצבים נפשיים מורכבים ובקבלת החלטות טיפוליות. ניסיון זה מאפשר ראייה רחבה של רצף הטיפול, מהערכה אבחונית מעמיקה, דרך ייעוץ פסיכיאטרי ממוקד, ועד לליווי טיפולי מתמשך במצבים מורכבים.
במהלך עבודתו הקלינית, פרופ’ אמסלם שם דגש על הבנת התמונה ההתפתחותית, הרגשית והמשפחתית הרחבה של המטופל, זיהוי גורמי סיכון וחוסן, ושקלול זהיר בין התערבויות תרופתיות, פסיכו־חינוכיות והמלצות טיפוליות נוספות. תהליך ההערכה כולל, לפי הצורך, קבלת מידע מההורים ומהמסגרות החינוכיות או הטיפוליות, במטרה לגבש הבנה מדויקת של הקשיים והצרכים הקליניים.
גישתו הקלינית מאופיינת בזהירות אבחונית, חשיבה אינטגרטיבית ורגישות גבוהה לעולמו הפנימי של המטופל, תוך שאיפה לבניית קשר טיפולי מבוסס אמון ולגיבוש תוכנית טיפול מותאמת, ברורה ומציאותית.
עבודה מחקרית ואקדמית
עבודתו המחקרית של פרופ’ אמסלם מתמקדת בחקר סטיגמה בבריאות הנפש, תוך פיתוח והערכה של התערבויות קצרות ומבוססות וידאו, המעניקות קול לחוויות של צעירים ואוכלוסיות בסיכון ומקדמות פנייה לטיפול. הוא עומד בראש VOICE Lab (Video Outreach and Identity-Centered Engagement Lab), מעבדת מחקר העוסקת בפיתוח, בדיקה והטמעה של התערבויות מבוססות מדיה דיגיטלית להפחתת סטיגמה ולקידום נגישות לטיפול. הוא פרסם למעלה מ־90 מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים ומשתתף בפרויקטים מחקריים בינלאומיים בתחום בריאות הנפש.